בין טיפות הברזל: מדריך פרקטי לתכשירי ברזל נוזליים

אצל רוב ההורים בישראל נושא הברזל עולה לראשונה בטיפת חלב, סביב גיל ארבעה חודשים. האחות בודקת את התינוק, שואלת על תזונה, וממליצה להתחיל בטיפות. התינוק שנולד במועד מגיע לעולם עם מאגרי ברזל שהצטברו ברובם בשליש האחרון להריון. אצל תינוקות יונקים, המאגרים האלה מספיקים בדרך כלל לארבעת החודשים הראשונים. לאחר מכן, התינוק זקוק לברזל מהמזון כדי לייצר המוגלובין ולפתח את המוח.¹ משרד הבריאות ממליץ לתת תוסף ברזל של 7.5 מ"ג ביום מגיל ארבעה חודשים עד חצי שנה, ו-15 מ"ג ביום מגיל חצי שנה ועד גיל שנה וחצי. ההמלצה הזו גורפת וכוללת גם תינוקות שניזונים מתרכובת מזון לתינוקות (תמ"ל). זוהי גישה מקיפה יותר מזו של איגוד רופאי הילדים האמריקאי (AAP), שממליץ על תוסף רק לתינוקות יונקים.² ברזל בטיפות נרשם גם לנשים בהריון ואחרי לידה, לאנשים עם בעיות ספיגה, ולמי שמתקשה לבלוע כדורים.

מי שמגיע לבית המרקחת מגלה מגוון רחב של בקבוקים שונים. ההבדלים ביניהם משמעותיים יותר מסתם מחיר או צבע האריזה. תכשיר אחד עלול לגרום לעצירות, לצואה שחורה ולכאבי בטן, בזמן שתכשיר אחר יתקבל בלי שום תופעות לוואי. תכשיר אחד מסובסד בקופת החולים, והאחר נמכר כתוסף תזונה במחיר מלא. אפילו בתוך אותה משפחה, ילד אחד יכול לבלוע את הטיפות בשמחה, בזמן שאחיו יסרב לפתוח את הפה. רוב ההבדלים האלה נובעים מהכימיה של הברזל, ומהדרך שבה הוא עובר מהמעי אל זרם הדם.

איך ברזל נספג בגוף

הברזל בתוספים מגיע בשני מצבים כימיים שונים: ברזל (III) (Fe³⁺) וברזל (II) (Fe²⁺). מערכת העיכול שלנו יודעת לספוג ישירות רק את הצורה של ברזל (II). לכן, ברזל (III) חייב לעבור קודם תהליך כימי שנקרא "חיזור", שבו הוא הופך לברזל (II). התהליך הזה מתרחש בקיבה ותלוי בחומציות שלה. לאחר מכן, חלבון מיוחד בשם DMT1 (מעין "שער" למתכות) מכניס את הברזל אל תוך תאי המעי הדק. ברגע שהברזל נמצא בתוך התא, הוא יכול להישמר שם או להמשיך אל מחזור הדם דרך חלבון אחר שנקרא פֶרוֹפּוֹרטין.

הגוף מנהל את כל התהליך הזה בעזרת הורמון בשם הֶפְּסידין. כאשר מאגרי הברזל בגוף כבר מלאים, או כשיש דלקת, רמות ההפסידין עולות. ההורמון הזה תוקף והורס את חלבון הפֶרוֹפּוֹרטין, כך שהברזל נשאר כלוא בתוך תאי המעי ולא מצליח להגיע לדם.³ זהו מנגנון הגנה טבעי. זו גם הסיבה שאי אפשר לאלץ את הגוף לספוג ברזל (דרך תוספים רגילים) כשהוא לא באמת זקוק לו. לא משנה כמה מתקדם התכשיר שקניתם, הגוף יחסום את הספיגה.

ברזל מסוג הֵם (Heme), הצורה המצויה בהמוגלובין שלנו ושל בעלי חיים, מתנהג קצת אחרת. הוא נכנס לתאי המעי דרך מסלול נפרד (חלבון הנקרא HCP1). בגלל המסלול העוקף הזה, הגוף מתקשה לשלוט בכמויות הברזל שנספגות. זו הסיבה שתוספי Heme עלולים לגרום להרעלת ברזל בקלות רבה יותר. מסיבה זו הם נמכרים אך ורק כקפסולות במינון מדויק המיועדות למבוגרים. בשום אופן אסור לנסות ולהתאים אותם לשימוש עבור תינוקות.

חמש המשפחות של טיפות הברזל

אפשר לחלק את עשרות המותגים שיש בבתי המרקחת לחמש קבוצות כימיות. ההבדלים בתוך כל קבוצה הם לרוב קטנים, אך ההבדלים בין הקבוצות עצמן הם משמעותיים.

1. מלחי ברזל (II) מסורתיים: ספיגה טובה, אבל לא נעימה בבטן

אלו הם תכשירי ברזל פשוטים שבהם הברזל נמצא במצב של ברזל (II) (Fe²⁺) ולא מוגן בשום צורה. הם מתפרקים במהירות בקיבה ומשחררים ברזל שנספג ביעילות במעי. החיסרון הוא שהברזל החופשי בא במגע ישיר עם הרקמות: כבר בפה הוא פוגש את קולטני הטעם וגורם לטעם מתכתי חזק, ובהמשך הוא מגרה את דופן הקיבה והמעי, וגירוי זה הוא הגורם לתופעות הלוואי. צורה זו גם מושפעת הכי הרבה מגורמים מעכבי ספיגה במזון, כמו סידן מתמ"ל או תרכובות צמחיות כמו פיטטים. בקבוצה הזו תמצאו את התכשירים הזולים והוותיקים ביותר.

• ברזל (II) סולפט: הטיפול הראשוני המקובל בארצות הברית. במחקר גדול (BESTIRON) שבדק פעוטות עם אנמיה, ברזל (II) סולפט העלה את רמות ההמוגלובין באופן משמעותי יותר מתכשירים אחרים, וריפא אנמיה בשיעורים גבוהים יותר.⁵ הבעיה היא שהחסרונות שלו מורגשים מאוד. יש לו טעם מתכתי חזק, הוא גורם לכאבי בטן ועצירות, משחיר את הצואה, ועלול ליצור כתמים על השיניים (שאפשר לנקות). ההמלצה היא לטפטף אותו לחלק הפנימי של הלחי ולשטוף את הפה לאחר מכן. היתרון הגדול שלו הוא המחיר הזול.
• ברזל (II) גלוקונט: מכיל פחות ברזל נקי לכל גרם בהשוואה לסולפט. לכן יש צורך לתת כמות גדולה יותר של נוזל כדי להגיע לאותה מנת ברזל. הוא פופולרי בסירופים באירופה ובצפון אמריקה. יש שמרגישים שהוא "עדין יותר" על הבטן, אך המחקרים מראים שזה קורה ככל הנראה כי הוא פשוט ניתן במינונים נמוכים יותר.
• ברזל (II) אסקורבט: שילוב של ברזל עם חומצה אסקורבית (ויטמין C), שמסייעת רבות לספיגה. במחקר בילדים עם אנמיה, תכשיר זה העלה את רמות ההמוגלובין בצורה טובה יותר בהשוואה לתכשירים אחרים, עם תופעות לוואי דומות.⁶ התכשיר נפוץ במיוחד בהודו.

2. קומפלקסים של ברזל (III): איטי אבל עדין

בתכשירים אלה הברזל נמצא במצב מחומצן (Fe³⁺) ועטוף במולקולה גדולה של פחמימה או חומצה. הברזל כלוא בתוך מעטפת ולא מסתובב חופשי. לכן, הוא לא מגרה את הקיבה והמפגש עם המעי עדין הרבה יותר. החיסרון הוא שעל מנת להיספג, התכשיר חייב קודם להתפרק ולעבור את תהליך החיזור לברזל (II) (Fe²⁺). התהליך הזה תלוי מאוד בחומציות הקיבה. מסיבה זו, הספיגה משתנה מאדם לאדם, ונוטה להיות פחות טובה אצל תינוקות, קשישים או אנשים הנוטלים תרופות להפחתת חומציות הקיבה (כמו אומפרדקס).

• קומפלקס פולימלטוז-ברזל (IPC): מוכר בעולם בשמות כמו Maltofer. בישראל זהו התכשיר המסובסד והנפוץ ביותר, והוא נמכר כטיפי-טיפות פריפל 3 או סופהרב טיפות ברזל. הברזל יושב בתוך מעטפת פחמימה (פולימלטוז) ומשתחרר ממנה באיטיות. המחקרים על הספיגה שלו חלוקים. חלקם מראים ספיגה הדומה לזו של ברזל (II) סולפט, אך אחרים מצביעים על ספיגה נמוכה באופן משמעותי. מחקרי השוואה בילדים הראו שברזל (II) סולפט יעיל ממנו בהעלאת המוגלובין.⁷
• קומפלקס פוליסכריד-ברזל (PIC): תכשיר שבו הברזל עטוף במעטפת עמילנית. הוא פועל באופן דומה מאוד לפולימלטוז, ומהווה את הסוג הנפוץ של משפחה זו בארצות הברית. בדומה לפולימלטוז, גם כאן מחקרים הראו שהוא יעיל פחות מברזל (II) סולפט.⁵
• אמוניום ציטרט ברזל (III): תכשיר ישן שמופיע בישראל בעיקר תחת המותג הדס ברזל 3. הוא נחשב לתכשיר בעל יכולת ספיגה נמוכה יותר, וכמעט שאין עליו מחקרים חדשים.

3. כלאטים: הברזל המוגן

בתכשירים האלה, יון הברזל מוחזק היטב על ידי מולקולות אורגניות בעזרת קשרים כימיים חזקים (צורה הנקראת "כלאט"). ההגנה הזו מבטיחה שכמעט ולא ישתחרר ברזל חופשי בקיבה. התוצאה היא תכשיר עדין מאוד למערכת העיכול, שכמעט ואינו מושפע מגורמים מעכבי ספיגה כמו סידן. חשוב להדגיש שבסופו של דבר הברזל עדיין צריך להתנתק מהמעטפת ולהיכנס למעי באותה הדרך כמו שאר תכשירי הברזל. הוא פשוט מגיע קרוב יותר ליעד לפני שהוא מתנתק.⁸

• ברזל ביסגליצינאט: הברזל קשור לשתי מולקולות של חומצת אמינו בשם גליצין. בישראל הוא נמכר בעיקר תחת השם אקוסאפ IRON MAX. יעילות הספיגה שלו מצוינת ודומה לזו של ברזל (II) סולפט, אך הוא גורם לפחות תופעות לוואי (הפחתה של 30 עד 70 אחוז). החיסרון הוא שמדובר בתכשיר יקר ואינו מסובסד. חברות התוספים טוענות לפעמים שהתכשיר "עוקף" את מנגנוני הספיגה הרגילים, אך הנתונים המדעיים מראים שהוא נכנס בדיוק באותו אופן, רק פועל בצורה חלקה יותר שמשאירה פחות ברזל חופשי שמגרה את המעי.⁸
• סודיום פרדטאט (NaFeEDTA): ברזל הקשור למולקולה שמגנה עליו. נפוץ מאוד בבריטניה ומשמש להעשרת מזונות ברחבי העולם. המעטפת שלו שומרת עליו מומס גם לאחר שהוא עוזב את הקיבה ומגנה עליו בצורה חלקית מעיכובים במזון.⁹

4. ברזל ננו וברזל בקפסולציה: שיטת "הסוס הטרויאני"

זוהי קבוצת התכשירים החדשה ביותר. הברזל חבוי בתוך מעטפת שומנית או כדוריות זעירות שמונעות מגע ישיר בינו לבין הקיבה. המבנה הזה מבטל כמעט לחלוטין את הטעם המתכתי, את הכתמים על השיניים ואת מרבית תופעות הלוואי במערכת העיכול.

המנגנון המשוער הוא שהחלקיקים נספגים בשלמותם דרך תאים מיוחדים במעי, ומגיעים ישירות למערכת הלימפה במקום לזרם הדם הרגיל. חשוב לציין שההסבר הזה מבוסס בעיקר על ניסויים בחיות מעבדה, וטרם הוכח בצורה מלאה בבני אדם.¹⁰

• ברזל ליפוזומלי (Liposomal): ברזל הכלוא בתוך בועית שומן זעירה. קיימים מחקרים טובים לגביו במבוגרים, אך כמעט ואין תכשירים מסוג זה לתינוקות בשוק.
• ברזל סוקרוסומלי (Sucrosomial): דומה לליפוזומלי, אך המעטפת השומנית שלו מחוזקת בסוכר ובעמילן והיא עמידה יותר לחומציות הקיבה. תכשיר זה משווק לרוב תחת השם SiderAL ונבדק רבות במבוגרים.¹⁰
• ברזל (III) פירופוספט מיקרוני: ברזל שנטחן לאבקה דקה במיוחד (ברמת המיקרון) ועורבב עם חומרים שומניים. התכשירים האלה פותחו כדי להוסיף ברזל למשקאות ולמזון מבלי לפגוע בטעם או בצבע שלהם.¹¹

5. ברזל יסודי: נטו ברזל

אלו הם חלקיקי ברזל מתכתיים, זעירים מאוד ונקיים מתוספות. הם אינם קשורים לשום מולקולה או מלח.

• ברזל קרבונילי: מיוצר בתהליך שמפרק תרכובות ברזל לחלקיקים טהורים. החלקיקים האלו חייבים קודם להתמוסס בחומצת הקיבה לפני שהם יכולים להיספג. קצב הספיגה האיטי מהווה יתרון בטיחותי חשוב במקרה של בליעה בטעות על ידי ילדים. תכשירים נוזליים מסוג זה הם נדירים, ורוב המוצרים נמכרים כטבליות.¹²

מה אפשר למצוא בישראל?

בבתי המרקחת וברשתות הפארם תמצאו בעיקר ארבעה תכשירים מובילים לתינוקות:

תכשיר	הרכיב הפעיל	משפחה כימית	סבסוד וזמינות
טיפי-טיפות פריפל 3	פולימלטוז-ברזל	קומפלקס של ברזל (III), איטי ועדין	הנפוץ ביותר, מסובסד בסל
סופהרב טיפות ברזל	פולימלטוז-ברזל	קומפלקס של ברזל (III), איטי ועדין	תוסף תזונה ללא מרשם
הדס ברזל 3	אמוניום ציטרט ברזל (III)	קומפלקס של ברזל (III) ותיק	בית מרקחת, ללא סבסוד
אקוסאפ IRON MAX	ברזל ביסגליצינאט	כלאט מוגן	יקר, ללא סבסוד

ברירת המחדל עליה ממליצות קופות החולים בישראל היא תכשירי פולימלטוז (כמו פריפל 3 או סופהרב). זוהי גישה שונה מההנחיות בארצות הברית, שם מעדיפים את הברזל (II) סולפט הוותיק. ההעדפה הישראלית נובעת מנוחות הטיפול. פולימלטוז פשוט קל יותר לעיכול ולא גורם להרבה כאבי בטן, מה שמגדיל את הסיכוי שההורים יתמידו במתן הטיפות. החיסרון הוא שחלק משמעותי מהברזל לא תמיד נספג בצורה מיטבית.

מבט מהיר

השוואה בין חמש המשפחות. סבילות במערכת העיכול: ירודה / בינונית / טובה / טובה מאוד. ספיגה (בהשוואה לברזל (II) סולפט): מצוינת (מעל 95%), טובה (70 עד 95%), בינונית (40 עד 70%), נמוכה (מתחת ל-40%). עלות: נמוכה / בינונית / גבוהה. העמודה של נפח מציינת נפח משוער הדרוש למנת 15 מ"ג ברזל יסודי, מינון שכיח לתינוקות מגיל חצי שנה.

משפחה / תכשיר	טעם	סבילות במערכת העיכול	ספיגה (מול ברזל סולפט)	נפח למנת 15 מ"ג	עלות	היכן בשימוש בעיקר
1. מלחי ברזל (II) מסורתיים: ספיגה טובה במחיר סבילות
ברזל (II) סולפט	מתכתי חזק	ירודה	מצוינת (ייחוס)	כ-1 מ"ל	נמוכה	קו ראשון בארה"ב לתינוקות
ברזל (II) גלוקונט	מתכתי עדין	בינונית	טובה	כ-2 מ"ל	נמוכה	סירופים ללא מרשם, אירופה וצפ"א
ברזל (II) אסקורבט	חמצמץ, פחות מתכתי	בינונית	מצוינת	כ-2.5 מ"ל	בינונית	קו ראשון בהודו
2. קומפלקסים של ברזל (III): איטי ועדין
פולימלטוז (IPC) פריפל 3, סופהרב	עדין	טובה	בינונית	כ-0.3 מ"ל	נמוכה עד בינונית	ישראל, אירופה, אוסטרליה
פוליסכריד-ברזל (PIC)	עדין	טובה	בינונית	כ-1.5 מ"ל	בינונית	ארה"ב, קו שני
אמוניום ציטרט ברזל (III) הדס ברזל 3	עדין וחמצמץ	טובה	נמוכה	כ-0.2 מ"ל	נמוכה	תכשירים ותיקים
3. כלאטים וקומפלקסים אורגניים: מוגנים
ביסגליצינאט אקוסאפ IRON MAX	עדין	טובה	מצוינת	כ-1 מ"ל	בינונית עד גבוהה	קו שני עולמי לאי סבילות
סודיום פרדטאט (NaFeEDTA)	עדין	טובה	מצוינת (במזון פיטטי)	כ-2.5 מ"ל	בינונית	בריטניה (Sytron), חיזוק מזון
ברזל כולין ציטרט	עדין, מעט מריר	טובה	נתונים מוגבלים	כ-4 מ"ל	בינונית	הודו, מזה"ת
4. ננו וקפסולציה: סוס טרויאני
ליפוזומלי	כמעט אין	טובה מאוד	בינונית (נתונים מועטים)	כ-1.5 מ"ל	גבוהה	שוק מבוגרים
סוקרוסומלי (SiderAL)	כמעט אין	טובה מאוד	בינונית	כ-2 מ"ל	גבוהה	מרפאות אנמיה באירופה
ברזל (III) פירופוספט מיקרוני	אין	טובה מאוד	בינונית	כ-15 מ"ל	בינונית עד גבוהה	חיזוק משקאות, מזון רפואי
5. ברזל יסודי: מתכת טהורה
קרבונילי	אין	ירודה (דומה לסולפט)	בינונית (כ-70% מסולפט)	כ-1.5 מ"ל	בינונית	בעיקר טבליות

מזון ותזמון: איך להפיק את המרב מהטיפות

האוכל שהתינוק אוכל יחד עם הטיפות משפיע מאוד על רמות הספיגה, במיוחד בתכשירים פשוטים.

סידן חוסם ברזל. הסידן מתחרה עם הברזל על הקולטנים במעי ומפריע לספיגה שלו.⁴ זו בעיה מורכבת אצל תינוקות שניזונים מחלב או תמ"ל ואוכלים כל כמה שעות. בגלל קושי זה, ההנחיות בישראל ובעולם מתפשרות ומאפשרות מתן של הטיפות עם הארוחה. ההיגיון הוא שעדיף שההורים יתמידו מאשר שישכחו. עם זאת, אם התינוק גדול יותר ואוכל מוצקים, הפרדה בזמן של הטיפות מארוחות עשירות בסידן תשפר את הספיגה.

ויטמין C משפר ספיגה. ויטמין C מחזר את הברזל למצב הרצוי (ברזל (II)) ועוזר לשחרר אותו מגורמים מעכבים. שילוב הטיפות עם מחית של פרי עשיר בוויטמין C (תות, קיווי, תפוז או פלפל אדום) ישפר את הספיגה.⁴ עם זאת, כדאי לזכור שהדרך שבה ויטמין C פועל היא על ידי שמירת הברזל במצב "חופשי" ופעיל בקיבה ובמעי העליון. הברזל החופשי הזה הוא בדיוק מה שמגרה את הדופן וגורם לבחילות ולכאבים. לכן, אם התינוק כבר סובל מכאבי בטן בגלל הברזל, הוספת ויטמין C אומנם תשפר את הספיגה לדם, אך עשויה דווקא להחמיר את הגירוי בקיבה ואת תופעות הלוואי.

למה שני ילדים יגיבו אחרת לאותן טיפות?

חומציות הקיבה: תינוקות, קשישים ואנשים הנוטלים תרופות להורדת חומציות יתקשו לפרק תכשירי ברזל מסוימים, דבר שיפגע בספיגה שלהם.

החיידקים במעי (המיקרוביום): ברזל שלא נספג ממשיך אל המעי הגס ומזין את אוכלוסיית החיידקים. החיידקים ה"טובים" לא זקוקים לברזל, בעוד שחיידקים מעוררי מחלות דווקא כן. מחקר שנערך בקניה מצא שתוספת ברזל העלתה את רמות הדלקת והשלשולים אצל תינוקות, משום שהיא עודדה שגשוג של חיידקים מחוללי מחלות.¹³

מאגרי הברזל: הגוף יודע לחסום ספיגת ברזל אם אין לו בו צורך. המנגנון הזה לוכד את הברזל בתוך תאי המעי, שנושרים ויוצאים בצואה.³ תינוק שמקבל טיפות כשמאגריו מלאים יפלוט יותר ברזל חופשי למעי הגס. הדבר יעורר חיידקים ויגרום לאי נוחות. אם לתינוק יש תופעות לוואי קשות מאוד, כדאי לבצע בדיקת דם (המוגלובין ופריטין) ולבדוק האם הוא באמת זקוק לתוסף.

הגנטיקה של הטעם: הטעם המתכתי מורגש אצל כולנו דרך קולטן טעם מיוחד בשם TAS2R7.¹⁴ ישנם ילדים שהקולטן הזה רגיש אצלם במיוחד. אם ילד מסרב לחלוטין לבלוע את הטיפות, ייתכן שהפתרון הוא פשוט להחליף לתכשיר שאין לו טעם מתכתי חזק.

התכ'לס

• ההמלצה בישראל: קופות החולים ממליצות על תכשירי פולימלטוז (כמו פריפל 3). אלו תכשירים מסובסדים ועדינים שמספיקים לרוב התינוקות.
• תופעות לוואי: אם התינוק סובל מעצירות קשה או מסרב לחלוטין לבלוע, מעבר לתכשיר מסוג ביסגליצינאט (כמו אקוסאפ IRON MAX) יכול לפתור את הבעיה. מדובר בחלופה טובה להורים שמתקשים.
• תכשירים מיושנים: הדס ברזל 3 הוא תכשיר מיושן יחסית בעל ספיגה נמוכה. אין סיבה אובייקטיבית להעדיף אותו על פני תכשירים מודרניים.
• תזמון וספיגה: אם התינוק אוכל מוצקים, נסו לתת את הטיפות עם פירות העשירים בוויטמין C, והרחיקו מארוחות עשירות בסידן. עם תכשירי פולימלטוז וביסגליצינאט ההפרדה הזו פחות קריטית.
• בדיקת דם: לפני המשך מתן תוסף במקרה של תופעות לוואי קשות, כדאי לבקש בדיקת המוגלובין או פריטין. ייתכן שהתוסף מיותר.
• בטיחות: הרחיקו את הברזל מהישג ידם של ילדים! הרעלת ברזל מסוכנת. כל בליעה בטעות דורשת פנייה דחופה למוקד הרעלים או למיון.¹⁵

---

ביבליוגרפיה

1. Friel J et al. Iron and the breastfed infant. Antioxidants 2018. PMC5946120
2. Baker RD, Greer FR; AAP Committee on Nutrition. Diagnosis and prevention of iron deficiency and iron-deficiency anemia in infants and young children (0-3 years of age). Pediatrics 2010;126(5):1040-1050. AAP
3. Ganz T, Nemeth E. Hepcidin and iron homeostasis. Biochim Biophys Acta 2012;1823(9):1434-1443. PMC4048856
4. Abbaspour N, Hurrell R, Kelishadi R. Review on iron and its importance for human health. Journal of Research in Medical Sciences 2014;19(2):164-174. PMC3999603
5. Powers JM et al. Effect of low-dose ferrous sulfate vs iron polysaccharide complex on hemoglobin concentration in young children with nutritional iron-deficiency anemia: a randomized clinical trial (BESTIRON). JAMA 2017;317(22):2297-2304. PMC5815003
6. Patil P et al. Comparison of therapeutic efficacy of ferrous ascorbate and iron polymaltose complex in iron-deficiency anemia in children: a randomized controlled trial. Indian Journal of Pediatrics 2019. doi:10.1007/s12098-019-03068-2
7. Santiago P. Ferrous versus ferric oral iron formulations for the treatment of iron deficiency: a clinical overview. PMC3354642
8. Yu X et al. Iron transport from ferrous bisglycinate and ferrous sulfate in DMT1-knockout human intestinal Caco-2 cells. Nutrients 2019;11(3):485. PMC6470600
9. Wreesmann CT. Reasons for raising the maximum acceptable daily intake of EDTA and the benefits for iron fortification of foods for children 6-24 months of age. Maternal & Child Nutrition 2014;10(4):481-495. PMC4282355
10. Gómez-Ramírez S et al. Sucrosomial iron: a new generation iron for improving oral supplementation. Pharmaceuticals 2018. PMC6316120
11. Roe MA, Collings R, Hoogewerff J, Fairweather-Tait SJ. Relative bioavailability of micronized, dispersible ferric pyrophosphate added to an apple juice drink. European Journal of Clinical Nutrition 2009. PMID 19142566
12. Devasthali SD et al. Bioavailability of carbonyl iron: a randomized, double-blind study. European Journal of Haematology 1991. PMID 2044721
13. Jaeggi T et al. Iron fortification adversely affects the gut microbiome, increases pathogen abundance and induces intestinal inflammation in Kenyan infants. Gut 2015;64(5):731-742. PMID 25143342
14. Wang Y et al. Metal ions activate the human taste receptor TAS2R7. Chemical Senses 2019;44(5):339-347. Chem. Senses
15. CDC. Toddler deaths resulting from ingestion of iron supplements, Los Angeles, 1992-1993. MMWR. CDC MMWR