רשומות

בין טיפות הברזל: מדריך פרקטי לתכשירי ברזל נוזליים

אצל רוב ההורים בישראל נושא הברזל עולה לראשונה בטיפת חלב, סביב גיל ארבעה חודשים. האחות בודקת את התינוק, שואלת על תזונה, וממליצה להתחיל בטיפות. התינוק שנולד במועד מגיע לעולם עם מאגרי ברזל שהצטברו ברובם בשליש האחרון להריון. אצל תינוקות יונקים, המאגרים האלה מספיקים בדרך כלל לארבעת החודשים הראשונים. לאחר מכן, התינוק זקוק לברזל מהמזון כדי לייצר המוגלובין ולפתח את המוח. 1 משרד הבריאות ממליץ לתת תוסף ברזל של 7.5 מ"ג ביום מגיל ארבעה חודשים עד חצי שנה, ו-15 מ"ג ביום מגיל חצי שנה ועד גיל שנה וחצי. ההמלצה הזו גורפת וכוללת גם תינוקות שניזונים מתרכובת מזון לתינוקות (תמ"ל). זוהי גישה מקיפה יותר מזו של איגוד רופאי הילדים האמריקאי (AAP), שממליץ על תוסף רק לתינוקות יונקים. 2 ברזל בטיפות נרשם גם לנשים בהריון ואחרי לידה, לאנשים עם בעיות ספיגה, ולמי שמתקשה לבלוע כדורים. מי שמגיע לבית המרקחת מגלה מגוון רחב של בקבוקים שונים. ההבדלים ביניהם משמעותיים יותר מסתם מחיר או צבע האריזה. תכשיר אחד עלול לגרום לעצירות, לצואה שחורה ולכאבי בטן, בזמן שתכשיר אחר יתקבל בלי שום תופעות לוואי...

פרדוקס התפוח: מדוע אותו פרי יכול לגרום גם לעצירות וגם לשלשולים

 אם אי פעם הזכרתם את המילה " עצירות " ליד רופא ילדים או הורים אחרים, בטח קיבלתם עצות סותרות שמשאירות אתכם מבולבלים לגמרי. חצי מהאנשים יגידו לכם לתת לילד כוס מיץ תפוחים מיד, בעוד החצי השני יזהיר ש תפוחים הם הדרך המהירה ביותר "לתקוע" את המערכת. אז מי צודק? באופן מפתיע – שניהם. הבלבול נובע מכך שאנחנו מתייחסים ל"תפוח" כמזון אחד. אבל בתוך מערכת העיכול של הפעוט שלכם, תפוח שלם, רסק תפוחים ומיץ תפוחים מתנהגים בצורה שונה לחלוטין. הכל מסתכם בביוכימיה של הפרי ואיך הוא מעובד לפני שהוא מגיע לצלחת. הנה ההסבר ל"פרדוקס התפוח הגדול": 1. התפוח השלם: מאזן העיכול של הטבע כדי להבין למה מוצרי תפוח משפיעים כפי שהם משפיעים, צריך להסתכל על הפרי הגולמי. תפוח שלם על קליפתו הוא מלאכת מחשבת של סינרגיה עיכולית, המורכב מארבעה שחקנים מרכזיים: תאית (ה"מטאטא"): קליפת התפוח עשירה בעיקר ב סיבים בלתי מסיסים. הם לא נמסים במים, אלא מוסיפים נפח לצואה ופועלים כמו מברשת קרצוף מיקרוסקופית. זה מותח את דופן המעי ומפעיל את ה פריסטלטיקה (התכווצויות השרירים שדוחפות את הפסולת קדי...